מי האוקיאנוסים, המהווים 97% מכלל המים בעולם, הם מלוחים, ואילו המים המתוקים, המהווים 3% בלבד, רובם קרחונים קפואים או מי תהום בלתי נגישים. מאחר שרוב מקורות המים המתוקים והזמינים זוהמו או הומלחו באתרים רבים, המים הראויים לשימוש האדם הם רק מי אגמים, נהרות ומי תהום שלא הומלחו ולא זוהמו. מים אלה מהווים פחות מאחוז אחד מכלל המים על פני כדור הארץ, והם הולכים ומתמעטים.
השימושים היומיומיים שאנו עושים במים כגון כביסה, הדחת אסלות, השקית גינות, השקיה חקלאית וצריכה תעשייתית, מותירים מים רבים מזוהמים. אולם, ניתן להעביר את המים המשומשים תהליך טיהור, אשר יכשיר אותם לשימושים חוזרים, ובכלל זה השקיה חקלאית, השקיית גינות וצריכה תעשייתית.
מי ביוב מטוהרים נקראים מי קולחין, על אף העובדה שמי הקולחין אכן מושבים לשימושים מסוימים, הם אינם ראויים לשימוש שוטף במשק הבית. לכן המים השפירים, הראויים לשתייה ולשימוש ביתי, הם משאב יקר ערך עבור כל אחד מאתנו.
האו"ם חקר את ההיצע והביקוש למים מתוקים בעולם ובחן כיצד משתנים מדדים אלו במשך הזמן. מן המחקר עולה כי הביקוש למים במהלך המאה העשרים גדל בקצב כפול בהשוואה לקצב גידול האוכלוסייה, וכי שליש מאוכלוסיית העולם מתגוררים באזורים שיש בהם מחסור במים. המחקר מנבא שבשנת 2025, שני שליש מאוכלוסיית העולם יחיו בתנאים של מחסור במים.
מדינת ישראל, השוכנת בין קווי הרוחב ° 30 - ° 33, מושפעת בחלקה הצפוני מאקלים ים תיכוני ובחלקה הדרומי מאקלים מדברי. על כן ניתן להגדיר את האקלים בארץ כאקלים חצי מדברי. באקלים זה ישנה שכיחות גבוהה של שנים שחונות לצד רצף של שנים גשומות.
האקלים החצי מדברי מתאפיין גם בהפסדי מים רבים, הנובעים מהתאדותם של מי הגשמים לאטמוספירה. כ-70% ממי הגשמים באזורנו מתאדים, 25% מהם מחלחלים אל מי התהום ו-5% זורמים בנחלים. בנוסף, עונת הגשמים קצרה ונמשכת כארבעה חודשים בלבד. כמות הגשמים הולכת וקטנה מצפון לדרום, כאשר חלק ניכר מן האדמות הראויות לעיבוד נמצאות דווקא בנגב הצפוני, בו כמות המשקעים זעומה וכתוצאה מכך נדרשת השקיה מרובה.
בעוד שהביקוש למים עולה, היצע המים הטבעיים בארץ הולך וקטן.
הביקוש למים גדל כל הזמן, הן בשל הגידול המתמיד באוכלוסייה והן בשל עלייה מתמדת ברמת החיים. על כן משק המים בארץ מתאפיין בחוסר איזון בין ההיצע והביקוש למים. העובדה כי אנו חיים במזרח התיכון, המיושב בצפיפות, ומנצלים מקורות מים משותפים עם מדינות האזור, גם כן גורמת להפרת האיזון הטבעי ולפגיעה באיכות המים ובכמותם. מפלסי המים שבמאגרים ירדו עד לקווים האדומים ואף מתחת להם.
מדיניות משק המים שמה לה למטרה להחזיר לשימוש חקלאי את מי השפכים המטוהרים (קולחין).
השבת הקולחין משרתת מספר מטרות חשובות: ראשית, טיהור מי הביוב מונע את זיהום מקורות המים והסביבה. שנית, שימוש במי קולחין מאפשר חיסכון במים שפירים. עידוד השימוש במי הקולחין מתבטא בתעריפים נמוכים משמעותית יחסית למים שפירים. תעריפים אלה מדורגים, כך שככל שגדלה הצריכה, המחיר יורד. יתרה מזו, בשנות בצורת, כאשר הקצאות המים השפירים לחקלאות מקוצצות בשיעורים גבוהים, לא חל קיצוץ במי הקולחין. בשנים האחרונות פועלת ברשות המים קרן שמטרתה העיקרית היא תמיכה בהקמת מפעלים פרטיים להשבת קולחין לחקלאות.
השינוי בהגדרתה של איכות המים גרם לירידה משמעותית בצריכת המים השפירים ולעלייה בצריכת המים המליחים (מעל 400 מ"ג כלור לליטר). מרבית צריכת המים של צרכני אפיקי בית שאן, הבקעה, צרכני אפק, הערבה הדרומית, הערבה המרכזית ומספר צרכנים ברמת הנגב הוגדרה החל משנת 2001 כצריכת מים מליחים. בנוסף לשינוי האדמיניסטרטיבי, חלה ירידה אמיתית בצריכת המים השפירים לחקלאות.
לשירותכם 24/7
לשירותכם 24/7
א'-ה': 08:00-20:00, ו': 08:00-12:00
