שאלות ותשובות על חשבון המים והביוב
1. ממה מורכב חשבון המים שלי?
חשבון המים שלך מורכב מחיוב בגין המים שצרכת באופן פרטי ביחידת הדיור בה מותקן מד המים ( מד מים משויך) וכן מהצריכה המשותפת ( הפרשי מדידה ) , במידה והנך מתגורר בבניין משותף. תעריפי המים נקבעים ע"י הרשות הממשלתית למים וביוב והינם אחידים בכל התאגידים בארץ. תעריפי המים מדורגים לפי כמות הצריכה לנפש: עד 7 מ"ק לחודשיים לנפש נקבע תעריף נמוך ומעל 7 מ"ק לחודשיים לנפש נקבע תעריף גבוה. תעריפי המים משתנים מעת לעת ע"י הרשות הממשלתית למים וביוב.
2. כיצד מגיע המידע אודות צריכת המים שלי לחשבון המים?
כל מדי המים בכל ישובי התאגיד הם מדי מים משדרים. צריכת המים שלך נרשמת במד המים ומשודרת למערכת ניהול של מדי המים במי ציונה. במקרה בו חסר שידור , נלקחת קריאת המד מהשטח ועל כן חשוב לשמור על מד המים ועל סביבה נקיה מסודרת ונגישה . בהעדר קריאה ( למשל מד המים תקול) , חשבון המים מחושב לפי הערכת צריכה.
3. מי זכאי להנחה בחשבון המים?
בהתאם לתקנות , קיימות קבוצות באוכלוסייה הזכאיות להנחה במים.
בחודש אפריל 2014 פורסמו תקנות תאגידי מים וביוב (אמות מידה ורשימת זכאים להפחתה בתשלום לשנת הכספים 2014), תשע"ד-2014.
מהות ההטבה אשר ניתנת לאוכלוסיות מיוחדות היא הכפלת הכמות המוכרת בתעריף הנמוך לחודש. כל אזרח זכאי לקבל 3.5 מ"ק לחודש בתעריף המים הנמוך, והזכאים מקבלים תוספת של 3.5 מ"ק נוספים לחודש בתעריף הנמוך ( סה"כ 7 מ"ק בחודש בתעריף הנמוך).
להלן רשימת קבוצות האוכלוסייה הזכאיות לקבלת ההטבה בתעריף המים:
(1) זכאי לגמלה לפי ההסכם בדבר גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי);
(2) זכאי לגמלת נכות כללית לפי פרק ט' לחוק הביטוח הלאומי, שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 70% לפחות;
(3) זכאי לגמלת סיעוד לפי סעיף 224(א)(1א) או (2) לחוק הביטוח הלאומי;
(4) זכאי לקצבת זקנה לפי סעיף 251 לחוק הביטוח הלאומי;
(5) זכאי לקצבה מיוחדת לפי תקנות 3(ב) או (ג) לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978;
(6) זכאי לגמלה לפי תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010;
(7) זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;
(8) זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4א לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 או לתגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק האמור;
(9) זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4ג לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 או לתגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ד לחוק האמור;
(10) זכאי לתגמול לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], שנקבעה לו נכות בשיעור של 50% לפחות לפי החוק האמור או צרכן הזכאי לתגמול לפי חוק זה שדרגת נכותו נמוכה מ-50% אך הוא מקבל תגמול קיום קבוע לפי הוראות משרד הביטחון;
(11) זכאי לתגמול לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, שנקבעה לו נכות בשיעור של 50% לפחות לפי החוק האמור או צרכן הזכאי לתגמול לפי חוק זה שדרגת נכותו נמוכה מ-50% אך הוא מקבל תגמול קיום קבוע לפי הוראות משרד הביטחון;
(12) מי שהמנהל הכללי של משרד הבריאות, החליט, לאחר שיידע את הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כי בשל סיבות רפואיות או בשל התקיימותן של נסיבות מיוחדות, הוא צורך כמות מים חריגה; החלטות למתן ההטבה או סירוב לתתה יפורסמו באתר משרד הבריאות ובאתר רשות המים, אך בלא פרטים שיאפשרו את זיהוי מבקש ההטבה;
(13) זכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)4חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980
(14) זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 2א לחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957 או
לתגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ג1 לחוק האמור.
(15) זכאי לתגמול מוגדל לפי הכנסה לפי סעיף 4ג לחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954 או
לתגמול לפי הכנסה לפי סעיף 4ד לחוק האמור.
(16) זכאי לתגמול לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) , התשי"ט-1959, שנקבעה לו
נכות בשיעור של 50% לפחות לפי החוק האמור או צרכן הזכאי לתגמול לפי חוק זה שדרגת
נכותו נמוכה מ-50% אך הוא מקבל תגמול קיום קבוע לפי הוראות משרד הביטחון.
(17) זכאי לתגמול לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970,שנקבעה לו נכות
בשיעור של 50% לפחות לפי החוק האמור או צרכן הזכאי לתגמול לפי חוק זה שדרגת נכותו
נמוכה מ-50% אך הוא מקבל תגמול קיום קבוע לפי הוראות משרד הביטחון.
רשימה מפורטת של צרכנים הנכללים בקרב האוכלוסיות הנ"ל (מאגר הזכאים) מועבר באופן אוטומטי ורציף מהמוסד לביטוח הלאומי ומשרד הבריאות לפי העניין, לרשות המים, באופן מאובטח ובכפוף לקיום הוראות חוק חופש המידע.
למען הסר ספק, אין צורך להעביר לתאגיד את אישורי הזכאות.
אדם אשר אינו כלול במאגר וסבור כי הוא עונה על תנאי הזכאות והנמנה בין קבוצות הזכאים, עליו לפנות לביטוח הלאומי או למשרד הבריאות, לפי העניין, לבירור דבר זכאותו.
4. אילו דרכים עומדות לרשותי לתשלום חשבון המים?
ניתן לשלם את חשבון המים במקומות הבאים:
הוראת קבע: הדרך המומלצת ביותר לתשלום חשבונות מים הינה חתימה על הוראת קבע לחיוב חשבון הבנק או כרטיס האשראי . הוראת קבע חוסכת לך טרחה, עמידה בתור וכמובן מאפשרת תשלום החשבונות בזמן. באמצעות התשלום בהוראת קבע, נחסכות עמלות מיותרות וריביות פיגורים.
בבנקים מסחריים.
בסניפי בנק הדואר.
במשרדי התאגיד בשעות קבלת קהל.
תשלום באמצעות כרטיס אשראי:
באמצעות שיחת חינם 1-800-800-987.
באתר האינטרנט של התאגיד.
5. יש לי גינה. האם אני זכאי למחיר מוזל עבור השקית גינה?
בהתאם להחלטת הרשות הממשלתית למים וביוב, החל מתאריך 10.08.08 בוטל התעריף המוזל לגינה בכל הרשויות המקומיות ותאגידי המים בישראל.
6. האם חיוב המים מתבסס על מספר הנפשות בנכס?
כן – בשימוש למגורים בלבד. תעריפי המים נקבעים על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב והם אחידים בכל התאגידים בארץ. לפי שיטת החיוב, מחשבים את מספר הנפשות במשפחה ומקציבים לכל נפש 3.5 מ"ק לצריכה חודשית (7 מ"ק לצריכה דו-חודשית) בתעריף 1 הנמוך ( הכמות המוכרת) . מעבר לכך, כל מ"ק צריכה יחויב לפי תעריף 2 הגבוה. מספר הנפשות נקבע בהתאם למספר הנפשות הרשומות במשרד הפנים או לפי דיווח הצרכן. רשות המים זכאית לשנות את ההקצבות ואת תעריפי המים מעת לעת. כל החלפת מחזיקים בנכס מחייבת דיווח מחודש על מספר הנפשות. כאשר אין דיווח על מספר הנפשות, החישוב נערך לפי 2 נפשות, גם אם בנכס מתגורר יחיד.
אם חלו שינוים במספר הנפשות בנכס שלך : אל תשכח לדווח לנו !
את טופס הדיווח ניתן להוריד באתר האינטרנט שלנו ( טופס מס' 1).
כמות הנפשות ליחידת דיור תיקבע לפי הרישום במרשם האוכלוסין.
אם מספר הנפשות הרשומות במרשם האוכלוסין תואם לנתוני התאגיד –
לא יחול שינוי לגבי הכמות המוכרת ליחידת הדיור ואין צורך בביצוע פעולה כלשהי על ידי הצרכן.
אם מספר הנפשות הרשומות במרשם האוכלוסין קטן מנתוני התאגיד-
אם לא יוצג מידע אחר על ידי הצרכן, יקבע מספר הנפשות לפי נתוני מרשם האוכלוסין
אך לא פחות מ-2 נפשות. כלומר, כמות המים המוכרת ליחידת דיור תקטן בהתאם לדיווח
ממרשם האוכלוסין וזאת מתחילת תקופת החיוב השנייה אחרי שליחת ההודעה.
אם מספר הנפשות הרשומות במרשם האוכלוסין גדול מנתוני התאגיד –
כל עוד לא יוצג בפני התאגיד מידע שונה, ייקבע מספר הנפשות לפי נתוני מרשם האוכלוסין.
כלומר, כמות המים המוכרת תגדל בהתאם לדיווח ממרשם האוכלוסין וזאת מתחילת תקופת
החיוב שבה התקבלו הנתונים האמורים ממרשם האוכלוסין.
אם כתובת הצרכן שונה מזו הרשומה במרשם האוכלוסין – כל עוד לא יוצג בפני התאגיד מידע שונה,
ייקבע מספר הנפשות על 2 נפשות. העדכון יחול מתחילת תקופת החיוב השנייה אחרי שליחת ההודעה.
הצרכן הרשום רשאי למלא את טופס הדיווח בצירוף האסמכתאות הנדרשות בטופס
ולשלוח הבקשה לתאגיד באמצעות מייל לכתובת: nefashot@mei-ziona.co.il
או על ידי מילוי הטופס המקוון לעדכון מספר נפשות – לחצו כאן למילוי טופס מקוון
מי שאינו רשום במרשם האוכלוסין בכתובת בה הוא מתגורר, יצטרך לדווח לתאגיד מדי שנה.
בהעדר דיווח, וכן במקרים של נפש אחת, הכמות המוכרת תיקבע לפי 2 נפשות בלבד
וההקצבה תיקבע ל- 7 מ"ק לחודש לנפש.
צרכן ביתי רשאי בכל עת להגיש בקשה לעדכון מספר הנפשות המוכר על גבי טופס דיווח בצירוף אסמכתאות.
לאחר עדכון ראשון בספרי התאגיד, כל עדכון לפי דיווח צרכן יחל מתקופת הדיווח העוקבת למועד השינוי לפי המסמכים שיצורפו.
הדיווח יערך על גבי טופס 1 שניתן להורידו באתר האינטרנט שלנו.
לדיווח יש לצרף אסמכתאות, כפי שנדש בטופס.
בכל החלפת מחזיקים בנכס יש להציג ספחי תעודת זהות. היה וכתובת המגורים שונה מהרשום במרשם אוכלוסין, יש לדווח על מספר הנפשות כפי שהוסבר לעיל.
אם חלו שינוים במספר הנפשות בנכס שלך: אל תשכח לדווח למרשם האוכלוסין!
7. מהם הפרשי מדידה?
8. מהו אופן חלוקת הפרשי המדידה?
בהתאם לעדכון שחל בכללי המים, אשר נקבע על ידי הרשות הממשלתית למים וביוב, החל מיום 01.01.2012 מחולקת צריכת המים המשותפת בכל הבניינים באופן שווה בין כלל הדיירים בבניין.
יחד עם זאת, עומדת בפני הצרכנים האפשרות לחלק את הפרשי המדידה ביניהם גם על פי השטח היחסי של כל דירה, או בדרך אחרת המוסכמת עליהם והנקבעת בתקנון הבית המשותף.
לצורך חלוקה זו על נציגות הבית המשותף להציג מסמכים לפי הוראות סעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט, וכדלקמן:
א. בבית הרשום כבית משותף:
(1) פנייה בכתב, חתומה על ידי נציגות הבית המשותף, לחלוקת הפרשי המדידה (צריכה משותפת) בהתאם להוראות סעיף 58 לחוק המקרקעין.
(2) כתב מינוי נציגות הבית המשותף
(3) נסח רישום מרוכז של הבית המשותף.
ב. בבית שאינו רשום כבית משותף – המסמכים המפורטים בפסקה (א)(1) ו-(2) בצירוף אישור בדבר שטחי הדירות בנכס מטעם הרשות המקומית או מטעם הקבלן בונה הבית, ובהיעדר אישורים כאמור, מטעם מודד מוסמך.
ככל שיומצאו המסמכים שלעיל, תחולק צריכת המים המשותפת בין הדיירים לפי יחס שטח רצפת דירתו של כל צרכן אל שטח הרצפה של כל הדירות שבבית המשותף, או לפי שיעור השתתפות אחר אשר נקבע בתקנון.
למען הסר ספק, כל הסדר אחר אשר היה קבוע עד כה בוטל החל מיום 01.01.2012 ועד לקבלת כל המסמכים המפורטים לעיל מחולקת צריכת המים המשותפת באופן שווה בין כלל דיירי הבניין!
כללים אלו חלים על כל סוגי הנכסים, לרבות עסקים, תעשיה, משרדים ועוד.
9. קיבלתי חשבון מים גבוה מהרגיל. מה עליי לעשות?
במקרה כזה, אנו ממליצים לערוך מספר בדיקות:
- האם הייתה צריכה חריגה של מים בגין גינון חדש / שיפוץ הדירה / ביקור אורחים וכד'.
- האם קיימת נזילה בנכס
- אם החשבון נעשה לפי הערכה (קוד 1 ) בסימון הערכה.
- האם מספר הנפשות של יחידת הדיור מעודכן.
אם לא אותרה נזילה בנכס, באפשרותך לפנות לתאגיד ולפתוח בהליך בירור חשבון. הליך הבירור מורכב מבדיקות ראשוניות אשר מבוצעות ללא תשלום ומבדיקות נוספות אשר מבוצעות בתשלום מוגדר מראש הקבוע בכללים (כגון: : שליחת מד המים לבדיקה במבדקה).
10. מה הסיבה לקריאה גבוהה של חשבון צריכה משותפת?
11. כיצד ניתן לגלות נזילה בצנרת המים?
כדי לאתר נזילה בצנרת המים יש לבדוק תחילה האם יש סממנים נראים לעין לנזילה. סממנים אלה יכולים להיות: רטיבות בקיר, טפטוף ברז, נזילה תמידית ממיכל ההדחה וכדומה. בבתים פרטיים יתכן שקיימת נזילה בצנרת השקיה, או תקלה במחשב השקיה הגורמת לצריכת מים מופרזת. כמו כן כדאי לבדוק שאין נזילות מדוד שמש.
בשלב שני, מומלץ להפסיק את כל זרימת המים ( לסגור את כל הברזים, מכונת הכביסה וכדומה) ולבחון האם מד המים ממשיך להסתובב. אם מד המים ממשיך להסתובב, ככל הנראה קיימת נזילה בצנרת. כמובן, תמיד קיימת האפשרות לפנות לגורם מקצועי ולבקש את בדיקת התשתית הפרטית.
גילית נזילה: עליך לתקן אותה בהקדם האפשרי ולשמור את הקבלות בגין התיקון.
חשוב להדגיש: ספק המים אינו אחראי לתקלות מים במקרקעין הפרטיים והמשותפים של הצרכנים. ככל שצרכן מעוניין להיעזר בשירותיו של גורם מקצועי במקרקעין הפרטיים, עליו לפנות לאיש מקצוע פרטי ולא לתאגיד.
12. באיזה מקרים אקבל הודעה מהתאגיד על חשש לקיומה של נזילה?
כל מדי המים בנס ציונה, מזכרת בתיה וקריית עקרון הינם מדים עם מערכת קריאה מרחוק ( קר"מ) , המסוגלים לנטר ברמה יומית את צריכת המים הנמדדת במד. מדובר במערכת חכמה, אשר יתרונה הגדול לצרכנים היא אפשרות לקבל התראות על צריכת מים חריגה וחשד לנזילה.
זיהוי מוקדם של נזילה חוסך כסף לצרכנים וחוסך מים למשק המים.
מערכת קר"מ מאפשרת לכל צרכן להירשם לקבלת התראות. יחד עם זאת, אנו מודעים כי הרבה צרכנים לא מנצלים את יתרונות המערכת, ועל כן התאגיד לקח על עצמו להודיע על חשד לנזילה לכל הצרכנים!
עם קבלת התראה במערכת על חשש לנזילה, התאגיד שולח הודעת מסרון לדיירים בתוך 2 ימי עסקים ולעתים גם מתקשר.
אם ההתראה נמשכת, או בהעדר מספר טלפון של צרכן , נשלח מכתב בדואר בתוך המועדים הקבועים בכללי אמות המידה.
נציין, כי ההתראה לא בהכרח מעידה על קיומה של נזילה , ויתכנו מצבים של צריכה חריגה ללא נזילה. כמו כן, יתכנו גם מצבים , בהם המערכת לא תזהה נזילה ( למשל אם הנזילה במד מים משויך נמשכת פחות מ- 24 שעות ועוד).
עם קבלת ההודעה, על הצרכן לפעול ללא דיחוי לבדיקה אם אכן קיימת נזילה בנכס ( ע"י סגירת כל הברזים בנכס ובדיקה אם מד המים ממשיך להסתובב) . היה והתגלתה נזילה, על הצרכן לאתר את המקור שלה ולפעול לתיקונה במהירות האפשרית.
כאשר הנזילה היא משמעותית והצריכה בתקופת הנזילה עולה ב 150% מעל הצריכה בתקופה מקבילה בשנה שעברה , ניתן להגיש בקשה להכרה בנזילה על גבי טופס 5 למד מים משויך ( דירתי) או טופס 6 למד מים ראשי. נזילה שהוכרה תחויב בתעריף נמוך משמעותית מהתעריף הרגיל.
אמות מידה לקיומו של חשש לנזילה במד-מים
חשש לנזילה במד מים משויך- כרמל :
מד מים משויך (דירתי) הינו מד מים, אחד או יותר, המודד את כל צריכת המים של צרכן מסוים בנכס מסוים ושהתאגיד משייך לאותו צרכן.
לפי הוראות הכללים חשש לנזילה במד מים משויך מתקיים כאשר קיימת צריכת מים רציפה במשך פרק זמן העולה על 24 שעות.
ההתראה מתקבלת, אם לא הייתה הפסקה בצריכת המים של לפחות 3 שעות במהלך 24 שעות רצופות.
חשש לנזילה במד מים סונטה :
התראה על חשד לנזילה במד מים מסוג סונטה בקוטר 3/4" ( מד מים משויך) ובקוטר 1"- תתקבל אם תהיה צריכה של 8 ליטר לשעה לפחות במשך 24 שעות רצופות ללא הפסקה של שעה אחת לפחות במהלך 24 שעות.
הסבר על מד מים מסוג סונטה- לחצו כאן
תצוגת מונה סונטה- תצוגת מונה סונטה
להסבר על התראת דליפה במד מים סונטה- להסבר על התראת דליפה במד מים סונטה
חשש לנזילה במד מים ראשי :
- מים ראשי הינו מד מים המודד את הצריכה הכוללת של מים בנכס, שיש בו יותר ממד מים משויך אחד. לדוגמה : מד מים ראשי בבניין משותף.
- בשונה ממדים משויכים, במד מים ראשי יכולה להימדד צריכת מים בכל שעות היום והלילה עקב שימוש הדיירים בבניין במים בשעות שונות, ועל כן, ובהתאם להוראות הכללים,
- על התאגיד לקבוע אמות מידה לקיומו של חשש לנזילה במד מים ראשי.
- לצורך כך, החליט התאגיד, כי במד מים ראשי, חשש לנזילה יתקיים כאשר תתקבל התראה בעקבות צריכת מים חריגה המוגדרת כצריכה מעל למקסימום או בעקבות הפרשי מדידה חריגים .
- "הפרשי מדידה" ( צריכה משותפת) : ההפרש בין כמות המים הנמדדת במד מים ראשי לבין כמות המים נמדדת במדים המשויכים.
- הסיבות לצריכה המשותפת הגבוהה עשויות להיות מגוונות, השכיחות שבהן הן נזילות בצנרת הראשית של הבניין ושימוש ישיר מהצנרת הראשית לצרכי השקיה או שטיפה.
- "צריכה משותפת סגולית" מתקבלת מחלוקת הפרשי מדידה בכמות הדירות בבניין. צריכה זו מתווספת לכל דירה. זאת הצריכה המשותפת המשויכת לכל אחת מהדירות.
התראה של חשש לנזילה במד מים ראשי תתקבל באחד המקרים הבאים:
צריכה מעל למקסימום:
א. הצריכה במד המים הראשי הינה לפחות %15 מעל לממוצע הצריכות של 18 הימים עם הצריכה הגבוהה ביותר במהלך השנה.
הפרשי צריכה חריגים :
ב.1. בכל יום מבוצע חישוב של סך הצריכה היומית לנכס ( הצריכה במד ראשי) לאורך כל 7 הימים הקודמים .
הצריכה מחולקת ב-7 ( לקבלת ממוצע יומי) ומוכפלת ב- 60 יום לקבלת צריכה לאורך חודשיים. כך מתקבלת הצריכה לנכס בחודשיים בקירוב (לדוגמא בניין מגורים).
ב.2. התראה על צריכה משותפת גבוהה תופק כאשר:
הצריכה המשותפת הסגולית, גבוהה מ- 5 קו"ב ( בחודשיים) וגם אחד מהתנאים הבאים מתקיים:
ההפרש בין צריכת כל המונים המשויכים (הדירתיים) למונה הבניין הראשי לשבוע – גבוה מ- 50% או גבוהה ב- 50% מהצריכה המשותפת הסגולית אשתקד.
ככל שימצא שקיים מד משויך עצור או תקול אשר יכול להשפיע על הפרשי מדידה או על צריכה מעל חריגה במד הראשי, התאגיד יפעיל שיקול דעת במשלוח התראות על חשש לנזילה.
13. איתרתי נזילה בצנרת המים. האם אני זכאי לתעריף מופחת?ה
אם איתרת נזילה בצנרת הפרטית וכתוצאה מהנזילה צריכת המים בחודשי הנזילה עלתה ב- 50% או יותר מהצריכה באותה תקופה בשנה קודמת, באפשרותך להגיש בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה על מנת לקבל תעריף נזילה שהינו תעריף מופחת לצריכה מעבר לצריכה הרגילה שלך.
14. מה זה צריכה רגילה?
"צריכה רגילה" – הכמות שעברה במד מים משויך או במד המים הראשי בנכס, לפי העניין, בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובלבד שלא התקיימו לגביה נסיבות חריגות, ובהעדר תקופה מקבילה כאמור – הכמות הממוצעת שעברה בשתי תקופות החיוב האחרונות אשר בהן נקרא מד המים המשויך או מד המים הראשי בנכס, לפי העניין, שלא התקיימו לגביהן נסיבות חריגות;
לעניין זה, "נסיבות חריגות" – אם הוגשה לגבי התקופה בקשה להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה או בקשה לעריכת בירור או שהמנהל הכללי החליט כי התקיימו לגביה נסיבות חריגות שבשלן לא ניתן לראות בה צריכה רגילה;
דוגמה:
בחודש מרץ 2014 גילת נזילה. בחשבון עבור תקופה מרץ – אפריל 2014, הייתה צריכת המים שלך 30 מ"ק.
אם בחשבון מרץ אפריל 2013, הצריכה הייתה 19 מ"ק, אתה רשאי להגיש בקשה להכרה בנזילה (19 *1.5= 28.5 מ"ק. צריכה של 30 מ"ק היא יותר מ- 150% של הצריכה באותה תקופה בשנה קודמת) .
אם הצריכה בחודשים מרץ – אפריל 2013 הייתה 24 מ"ק, לא תוכל להגיש בקשה להכרה בנזילה. (24*1.5 = 36. צריכה של 30 מ"ק נמוכה מ- 150% מהצריכה באותה תקופה בשנה קודמת).
15. בקשה להכרה בתעריף מיוחד בשל צריכה חריגה הנובעת מנזילה
במד מים משויך יש למלא את טופס 5
להכרה בתעריף מיוחד בשל צריכה חריגה הנובעת מנזילה ולצרף לו אסמכתאות על תיקון הנזילה
במד מים ראשי יש למלא את טופס 6
בתעריף מיוחד בשל צריכה חריגה הנובעת מנזילה ולצרף לו אסמכתאות על תיקון הנזילה
הכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה תינתן, לכל היותר, לגבי שתי תקופות חיוב רצופות, שבכל אחת מהן התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 14 לכללי תאגידי המים והביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א – 2011 וכדלקמן:
(1) לגבי מד מים משויך ומד מים ראשי –
(א) כמות המים שנמדדה במד-המים המשויך, ובמד-מים ראשי – הפרשי המדידה שנמדדו, בתקופת החיוב מהווים צריכה חריגה;
(ב) הצרכן הצהיר, כי הצריכה החריגה נגרמה כתוצאה מנזילה שתוקנה;
(ג) טרם חלפו שישה חודשים מתום תקופת החיוב האחרונה שבגינה מתבקשת ההכרה;
(2) לגבי מד מים ראשי, לא הוכרה בנכס האמור צריכה חריגה הנובעת מנזילה בשנים עשר החודשים שקדמו למועד תקופת החיוב הראשונה שבעבורה מבוקשת ההכרה;
3) לגבי מד מים משויך, לא הוכרה בנכס האמור צריכה חריגה הנובעת מנזילה יותר מפעם אחת בשניים עשר החודשים שקדמו למועד תקופת החיוב הראשונה שבעבורה מבוקשת ההכרה.
היה והתקבלה בקשתך להכרה בצריכה חריגה הנובעת מנזילה, הצריכה הרגילה תחויב בתעריפי המים הרגילים והצריכה העודפת (מעבר לצריכה הרגילה) תחויב בתעריף נזילה מופחת אשר נקבע ע"י הרשות הממשלתית למים וביוב.
על מנת לקבל את זכאות יש למלא את טופס הבקשה ולהעבירו למחלקת שירות הלקוחות בתאגיד בצירוף האסמכתאות הנדרשות כמפורט על גבי הטופס. ניתן לשלוח את הבקשות במייל / פקס / דואר ואין צורך להגיע למחלקת שירות הלקוחות הפרונטלי.
תשומת ליבך כי את בקשה להקלה בגין נזילה ניתן לבקש אחת ל- 12 חודשים בלבד במד מים פרטי, ואחת ל- 24 חודשים במד מים ראשי!
16. אין לי נזילה, אבל הצריכה שלי גבוהה מהרגיל. מה עלי לעשות?
הגשת בקשה לעריכת ברור חשבון תקופתי
היה ולא נמצאה נזילה או אם הנך סבור כי החשבון התקופתי שגוי ( צריכה גבוהה מהרגיל או כל סיבה אחרת) , באפשרותך לפנות לתאגיד בבקשה לעריכת ברור חשבון תקופתי. את הבקשה יש להגיש על גבי טופס "בקשה לעריכת ברור חשבון תקופתי".
את הבקשה ניתן להגיש עד 30 ימים מהמועד האחרון לתשלום החשבון עבורו מבוקש הברור על גבי הטופס הנמצא באתר אינטרנט.
בסיום הבדיקות יישלח אליך טופס תשובה לבקשה לברור חשבון תקופתי עם פירוט הבדיקות שבוצעו, הממצאים והפעולות שננקטו בעקבותיהן.
הבדיקות שנעשות ע"י התאגיד בשלב זה :
א. במד מים משויך ו/או ראשי:
- האם החיוב בוצע בהערכה או קריאה.
- מועד התקנת המד ואם חלף מועד הכיול
ב. במד ראשי : יבוצעו בנוסף הבדיקות הבאות:
- בדיקה של כל המדים המשויכים בנכס.
17. בירור חשבון תקופתי לא פתר הבעיה. מה הלאה?
בקשה לעריכת "בדיקות נוספות"
הנך רשאי לדרוש מהתאגיד, בתוך 21 ימים ממועד קבלת הודעה על תוצאות ברור החשבון התקופתי, עריכת "בדיקות נוספות" לברור החשבון התקופתי.
ביצוע הבדיקות הנוספות כפוף להגשת טופס "בקשה לעריכת בדיקות נוספות" וכרוך בתשלום התעריף בגין הבדיקות הנוספות הקבוע בכללי התעריפים.
הבדיקות הנוספות כוללות :
- האם נערכו עבודות תחזוקה לצנרת בקרבת הנכס או בצינורות המספקים מים לאזור שבו מצוי הנכס ויש יסוד סביר להניח כי העבודות השפיעו על המדידה במד המים.
- האם מדי המים בנכס הוצלבו בין צרכנים.
- האם מד המים הותקן באופן הנדרש לפי תקנות מדידת מים.
- כל בדיקה נוספת שלדעת מהנדס החברה נדרשת, בנסיבות העניין, לצורך בירור של החיוב בעד צריכת מים.
החזרת תשלום בגין בדיקות נוספות:
במקרים הבאים יזוכה חשבונך בגין תשלום על בדיקות נוספות:
- מד המים נבדק במבדקה ונמצא לא תקין.
- חלף מועד כיול המד.
המד הותקן לא נכון. - נערכו עבודות תחזוקת רשת שהמהנדס סבור שהשפיעו על מדידה.
- נסיבות אחרות לדעת מהנדס.
- הייתה הצלבת מדים.
עם סיום עריכת הבדיקות הנוספות תשלח אליך תשובה לבקשה עם פירוט הבדיקות שבוצעו , הממצאים והפעולות שננקטו בעקבותיהן.
18. אני חושב שמד המים שלי לא תקין. מה עלי לעשות?
בדיקת מד המים ( בוררות).
הנך רשאי לבקש בדיקת תקינות של מד המים אך לא יאוחר מ- 21 ימים ממועד קבלת הודעה על תוצאות הבירור של חיוב בעד צריכת מים . בדיקת מד המים מתבצעת במעבדה חיצונית מורשית ע"י מכון התקנים.
בקשה לבדיקת בוררות תוגש ע"ג טופס בקשה לבדיקת בוררות. קבלת הבקשה מותנת בתשלום עבור בדיקת הבוררות בהתאם לקבוע בכללים.
במידה ומד המים נמצא לא תקין, יזוכה חשבונך בעלות הבדיקה ויבוצע תיקון לחשבון המים.
בקשה לבדיקת בוררות תוגש ע"ג טופס 4 – בקשה לבדיקת בוררות.
קבלת הבקשה מותנת בתשלום עבור בדיקת הבוררות בהתאם לקבוע בכללים.
במידה ומד המים נמצא לא תקין, יזוכה חשבונך בעלות הבדיקה ויבוצע תיקון לחשבון המים.
19. שום בדיקה לא נתנה מענה לצריכה חריגה מאוד . מה עוד אפשר לעשות?
בקשה לברור חיוב חריג
במקרים חריגים ויוצאי דופן בהתקיים כל התנאים כמפורט מטה , ואחרי שנערכו כל הבדיקות האפשריות
הנך רשאי להגיש בקשה לבירור חיוב חריג על גביטופס מס' 11 באתר התאגיד – "בקשה לברור חיוב חריג בעד צריכת מים" תוך 21 ימים מיום קבלת תשובה לבדיקות נוספות .
התנאים להגשת בקשה לברור חיוב חריג במצטבר:
- לא הוגשה בשנה שקדמה לבקשה זו בקשה לברור חיוב חריג.
- במועד הפניה לא חלפה למעלה משנה מהמאוחר מאלה:
- (א) תום תקופת החיוב הראשונה שלגביה מבוקשת הפחתת החיוב;
- (ב) המועד שבו הודיעה החברה לצרכן על תוצאות עריכת בירור חשבון.
- במד-המים המשויך לצרכן נמדדה בתקופת החיוב צריכה חריגה של לפחות 30 מ"ק לחודשיים
- במד-המים הראשי בנכס נמדדה בתקופת החיוב צריכה חריגה של לפחות 40 מ"ק לחודשיים
- הצרכן הגיש את הבקשה על גבי טופס 11– בקשה לברור חיוב חריג בעד צריכת מים והצהיר בו כי לא ידועה לו כל סיבה לצריכה החריגה.
לבקשה צורף אישור, שנחתם ביד שרברב או אישור אחר להנחת דעתו של התאגיד בנוסח המופיע בטופס 11, כי לא נמצאו בנכס סימנים לנזילה, חיבור שלא כדין למערכת המים או שימוש באמצעים לשיבוש מדידת המים בנכס; באישור שנחתם ביד שרברב יובאו פרטי השרברב שבדק את הנכס, מועד הבדיקה ופירוט הבדיקות שערך.
- הצרכן שילם את התעריף לעריכת בדיקות והתאגיד ערך את כל הבדיקות ולא מצא הסבר מספק לצריכה החריגה מאוד
- צרכן שלא רשאי להגיש הבקשה לתאגיד, רשאי להגיש הבקשה לרשות המים.
1.1 הבקשה תובא בפני מנכ"ל התאגיד אשר רשאי לאשרה לפי שיקול דעתו ובתנאים הבאים:
- המהנדס ביקר בנכס ובדק שאין סימני נזילה או כל סיבה אחרת.
- המנכ"ל שוכנע לאור הבדיקות והכמויות שנמדדו בתקופה העוקבת שהכמויות לא סבירות.
אם אושרה הבקשה, הזיכוי יכול להינתן לשתי תקופות חשבון לכל היותר.
20. הגדרות
"צריכה פרטית" :
"צריכה רגילה" – הכמות שעברה במד מים משויך או במד המים הראשי בנכס, לפי העניין, בתקופה המקבילה בשנה הקודמת, ובהעדר תקופה מקבילה כאמור – הכמות הממוצעת שעברה בשתי תקופות החיוב האחרונות אשר בהן נקרא מד המים המשויך או מד המים הראשי בנכס, לפי העניין.
"צריכה גבוהה" – כמות המים שנמדדה במד מים ראשי או במד מים משויך, השווה או העולה על 130 אחוזים אך נמוכה מ-150 אחוזים מהצריכה הרגילה.
"צריכה חריגה" – כמות המים, שנמדדה במד מים ראשי או במד מים משויך, השווה או העולה על 150 אחוזים מהצריכה הרגילה.
"צריכה חריגה מאוד" – כמות המים שנמדדה במד מים, השווה או עולה על 200 אחוזים מהצריכה הרגילה במד המים, ובלבד שלא תפחת מ-30 מ"ק לחודש במד מים משויך, ובמד מים ראשי בנכס – ממכפלת 30 מ"ק לחודש במספר הצרכנים הרשומים בנכס.
"הפרשי מדידה" (צריכה משותפת):
"הפרשי מדידה" – ההפרש בין הכמות שעברה, בתקופה מסוימת, במד המים הראשי בנכס, לבין סך כל הכמויות שעברו בכל מדי המים המשויכים בנכס, כפי שנמדדו באותה תקופה.
"הפרשי מדידה חריגים" – הפרשי מדידה השווים או עולים על 150% מהפרשי המדידה הרגילים.
"הפרשי מדידה רגילים" – הפרשי המדידה בתקופה המקבילה לתקופה בשנה הקודמת לתקופה שבה נרשמו הפרשי מדידה חריגים, ובהעדר תקופה מקבילה כאמור – הכמות הממוצעת של הפרשי מדידה בשתי התקופות שקדמו לתקופה שבה נרשמו הפרשי מדידה חריגים.
